רופא המשפחה במסגרת קופת חולים מהווה ברוב רובם של המקרים הרופא הראשון אשר אליו פונה המטופל עם תלונה על בעיה בריאותית. על כתפיו של רופא המשפחה מוטלת לכן משימה חשובה לאבחן את הפונים אליו - מי מהם סובלים ממחלות קלות אשר יכולות להיות מטופלות על ידי רופא המשפחה ומי נזקק לבדיקה וטיפול על ידי רופא מומחה.
חלק לא מבוטל של התביעות בגין טיפול רפואי לא סביר אשר גרם לנזק מוגשות כנגד רופא המשפחה וקופת החולים במסגרתה ניתן הטיפול. העילות הנפוצות הינן מקרים של אבחון שגוי של מחלה, אי הפניה של מטופל לרופא מומחה במקרים נדרשים, שגיאות במתן תרופות כגון מתן תרופות במינון לא מתאים או מתן תרופה לחולה אשר רגיש לאותה תרופה.
הפסיקה הטילה על רופא המשפחה חובת התעדכנות בחידושי הרפואה הרבים על מנת שיוכל לתת לפונים אליו את השירות הרפואי הנכון והטוב בסטנדרט רפואי טוב וסביר.
רופא משפחה אינו נדרש כמובן לידע ברמת מומחה בכל תחומי הרפואה ומכאן חובת ההפניה המוטלת עליו במקרים של בעיות רפואיות אשר אינן בתחום מומחיותו. במידה והרופא לא הפנה את המטופל למומחה ובשל כך מחלתו לא אובחנה במועד ונגרם למטופל נזק הרי שיתכן והמטופל יהיה זכאי לקבל פיצויים על נזקיו.
ניתן לייחס לרופא המשפחה ולקופת החולים רשלנות גם במקרים בהם הרופא לא ביצע למטופל תשאול (אנמנזה) מתאים ולא בירר עימו את כל הסימנים והסימפטומים אשר מהם הוא סובל כפי שרופא סביר אמור לעשות ובשל כך לא הגיע הרופא לאבחנה הנכונה או לא הפנה את המטופל למומחה המתאים.
בחלק מפסקי הדין נקבע כי כאשר החולה נשלח על ידי רופא המשפחה לביצוע בדיקות שונות ותוצאות הבדיקות אינן תקינות באופן מובהק ועלולות להצביע על בעיה חריפה מוטלת על רופא המשפחה ומנגנון קופת החולים בה הוא עובד חובת היידוע של המטופל אף אם המטופל לא שב לטיפול ולביקורת לאחר ביצוע הבדיקה.
כאשר מוגשת תביעה ברשלנות רפואית על טיפול של רופא משפחה במסגרת קופת חולים אין צורך בדרך כלל לתבוע בכתב התביעה את הרופא עצמו וניתן להסתפק בתביעה של קופת החולים אשר במסגרתה טיפל הרופא. קופת החולים אחראית באחריות שילוחית על מעשיו ומחדליו של רופא המשפחה אשר עבד בשירותה.
בכל מקרה של אפשרות לנזק שנגרם בשל רשלנות רפואית של רופא משפחה מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקי בתחום על מנת שיאסוף את התיעוד הרפואי ויעריך האם ניתן להגיש תביעה במקרה הנדון.
חלק לא מבוטל של התביעות בגין טיפול רפואי לא סביר אשר גרם לנזק מוגשות כנגד רופא המשפחה וקופת החולים במסגרתה ניתן הטיפול. העילות הנפוצות הינן מקרים של אבחון שגוי של מחלה, אי הפניה של מטופל לרופא מומחה במקרים נדרשים, שגיאות במתן תרופות כגון מתן תרופות במינון לא מתאים או מתן תרופה לחולה אשר רגיש לאותה תרופה.
הפסיקה הטילה על רופא המשפחה חובת התעדכנות בחידושי הרפואה הרבים על מנת שיוכל לתת לפונים אליו את השירות הרפואי הנכון והטוב בסטנדרט רפואי טוב וסביר.
רופא משפחה אינו נדרש כמובן לידע ברמת מומחה בכל תחומי הרפואה ומכאן חובת ההפניה המוטלת עליו במקרים של בעיות רפואיות אשר אינן בתחום מומחיותו. במידה והרופא לא הפנה את המטופל למומחה ובשל כך מחלתו לא אובחנה במועד ונגרם למטופל נזק הרי שיתכן והמטופל יהיה זכאי לקבל פיצויים על נזקיו.
ניתן לייחס לרופא המשפחה ולקופת החולים רשלנות גם במקרים בהם הרופא לא ביצע למטופל תשאול (אנמנזה) מתאים ולא בירר עימו את כל הסימנים והסימפטומים אשר מהם הוא סובל כפי שרופא סביר אמור לעשות ובשל כך לא הגיע הרופא לאבחנה הנכונה או לא הפנה את המטופל למומחה המתאים.
בחלק מפסקי הדין נקבע כי כאשר החולה נשלח על ידי רופא המשפחה לביצוע בדיקות שונות ותוצאות הבדיקות אינן תקינות באופן מובהק ועלולות להצביע על בעיה חריפה מוטלת על רופא המשפחה ומנגנון קופת החולים בה הוא עובד חובת היידוע של המטופל אף אם המטופל לא שב לטיפול ולביקורת לאחר ביצוע הבדיקה.
כאשר מוגשת תביעה ברשלנות רפואית על טיפול של רופא משפחה במסגרת קופת חולים אין צורך בדרך כלל לתבוע בכתב התביעה את הרופא עצמו וניתן להסתפק בתביעה של קופת החולים אשר במסגרתה טיפל הרופא. קופת החולים אחראית באחריות שילוחית על מעשיו ומחדליו של רופא המשפחה אשר עבד בשירותה.
בכל מקרה של אפשרות לנזק שנגרם בשל רשלנות רפואית של רופא משפחה מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקי בתחום על מנת שיאסוף את התיעוד הרפואי ויעריך האם ניתן להגיש תביעה במקרה הנדון.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית